מ- SaaS למחשוב ענן – התפתחות היסטורית
עד לפני כעשור נתקלו יזמים רבים, בדרכם להקים עסק, בחסמי כניסה גבוהים, שמקורם בצורך להקים תשתיות מחשוב יקרות, מעבר להשקעות ולהוצאות הספציפיות, שנדרשו להקמת העסק.
עסקים מכל קשת התחומים, בין אם חברות סטרטאפ לפיתוח תכנה, בין אם משרדי מכירות ובין אם רצפות ייצור ממוחשבות במפעלים, נדרשו כאמור להשקעות גדולות בתשתיות מחשוב, שכללו: רכישת שרתים, הנחת קווי תקשורת, אחסון, אבטחת מידע, גיבויים ורישוי לתכנות.
עלויות רכישה אלו, אשר ליוו את שלב ההקמה, התחלפו בעלויות תחזוקה כבדות, לא פחות, עם הפעלתו השוטפת של העסק.

"תכנה כשירות" (SaaS) 
בתחילת שנות האלפיים החלו לצוץ שירותי "מיקור חוץ" (Outsourcing), בעיקר, בתחום של "תכנה כשירות" (Software as a Service – SaaS). הללו חוללו מהפיכה בתפיסה, שרווחה עד אז, לפיה שירותים המצויים בליבת העשייה של הארגון הינם שירותים "קריטיים", שחייבים להישאר בתוך הארגון. למרות האמור, מודל הרישוי החודשי שהוצע היה אטרקטיבי דיו כדי שעסקים קטנים ובינוניים (בתחילה) יזהו את היתרונות שבמודל ויצטרפו, על אף האמור, לשירות החיצוני.
מודל ה- SaaS היה, גם, אטרקטיבי עבור החברות שהציעו את השירותים הללו, מאחר שזימן להן הכנסה קבועה לאורך זמן ויצר, מבחינתן, יתרון תזרימי מובהק.

"פלטפורמה כשירות"
באווירת המגמה החיובית של יחסי Win-Win בין מקבלי השירותים לבין ספקי השירותים, חלו התפתחויות נוספות ובהמשך הופרדו, גם, סביבות הפיתוח, המהוות תכנה לכל דבר, מסביבת התשתית ,על ידי העברתן למיקור חוץ ("פלטפורמה כשירות"). עובדה זו הקלה רבות על עבודת המפתחים, בחברות תכנה, שיכלו ליהנות מסביבה מחשובית המרכזת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום.

"תשתית כשירות" (IaaS)
עם התפתחותן של טכנולוגיות וירטואליזציה, נוצרה אפשרות של ניהול מכונות וירטואליות, תוך הפרדה מלאה של שכבת החומרה הפיזית מהשכבה הווירטואלית, באופן שאפשר לארגונים שונים לנהל את תשתיות המחשוב שלהם בהפרדה מלאה, על אף שהם נשענים על תשתית פיזית משותפת. התפתחות זו היוותה בסיס לסוג נוסף של שירות, המוכר כ"תשתית כשירות" (Infrastructure as a Service – IaaS). 
בהתאם למודל זה, העסק שוכר על בסיס חודשי תשתיות מחשוב כוללות – שרתים ווירטואליים, אחסון, שירותי רשת, גיבוי ואבטחת מידע, מבלי שהוא מחויב בהשקעות ענק על תשתיות, תוך חיסכון במקום, במשאבי אנוש, בהוצאות תחזוקה וב"כאב הראש" הכרוך בניהול עצמי של תשתיות מחשוב.

מה זה מחשוב ענן?
מחשוב ענן מתייחס לתפיסה חדשה ההולכת ומתפתחת, כיום, בנוגע לאופי השימוש באינטרנט. לפי תפיסה זו, במקום לקנות תוכנה ולהתקינה על המחשב המקומי, ניתן להשתמש במידע או בישום הנשמרים בחוות שרתים מרוחקת ולשלם, רק, בהתאם לשימוש בפועל. זוהי, למעשה, הוצאה למיקור חוץ של שירותי האחסון, הדואר האלקטרוני וכמובן, גיבוי המידע.

בעידן של היום, חברות משתמשות במערכות מחשוב מורכבות כדי לנהל את תחומי המחשוב השונים בארגון: רשימות לקוחות, ניהול מלאי, דואר אלקטרוני, בסיסי נתונים, אחסון אתרים, הנהלת חשבונות, גיבוי מידע ועוד. בשל ההסתמכות המוחלטת על מחשב, הפך מאגר המידע של החברה לאחד הנכסים החשובים ביותר שלה. עסק, שנסמך על מערכות מחשוב, חייב לדאוג לגיבוי המידע שכן כל פגיעה במידע זה, בין אם במזיד ובין אם כתוצאה מטעות אנוש, עלולה לגרום לו נזק כבד, עד כדי השבתתו במקרים מסוימים.
במקום להקים חדר שירותים, בעסק, ניתן לשכור את שירותיו של ספק שירותי ענן מחשוב המפעיל ומתחזק מערכות מחשוב מורכבות על שרתים ומרכזי מחשבים מרוחקים, כדי לאחסן את מאגרי המידע של החברה על אותם שרתים. כך יכול המשתמש (בעל העסק, עובדי החברה וכד') לגשת לכל המידע העסקי של הארגון דרך רשת האינטרנט, באמצעות קו תקשורת ייעודי.

הביטוי "ענן" משמש כדימוי לרשת האינטרנט ומקורו בתרשימי זרימה גרפיים, בהם מתואר האינטרנט בצורת ענן. טכנולוגיות הענן חוללו מהפיכה שחרגה מחוץ לגבולות המחשוב, בהיותן בעלות השפעה ישירה על היכולת של עסקים רבים לצמוח ללא השקעות גדולות ולהתמודד עם שינויים בביקוש, בתנאי שוק דינמיים. הסרת חסמי הכניסה, המובהקים לתחילת שנות האלפיים, סייעה לעסקים קטנים ובינוניים לחדור לשוק וכתוצאה מכך להגדלת התחרות. 

"טכנולוגיות ענן" הינן, אם כך, שם כולל לשימוש ביכולות מחשוב (תכנה וחומרה), אשר אינן מותקנות ומתוחזקות, בתוך הארגון ואשר הגישה אליהן הינה גישה מרחוק, באמצעות האינטרנט.
מחשוב ענן יכול להתאים למגוון רחב של משתמשים, החל בארגונים גדולים ובינוניים וכלה במשתמשי קצה יחידים (אדם פרטי).

 היתרונות במחשוב ענן 

1. חיסכון בעלויות – זהו אולי היתרון הגדול ביותר. שימוש בשירותי ענן חוסך מבעל העסק את ההשקעה הראשונית הכרוכה בהקמת חדר שרתים ויתר ההשקעות התשתיתיות הנלוות לו. במקום לרכוש תשתית יקרה, אשר דורשת תחזוקה שוטפת     ושדרוגים תכופים, ניתן לעשות שימוש בתשתית שמתעדכנת כל הזמן ומנוהלת על ידי גורם מתמחה חיצוני.

2. גמישות תפעולית – תשתית הענן מציגה בפני המשתמש מרחב תפעול ללא הגבלה, כאשר שירותים רבים ניתנים לשדרוג כלפי מעלה או מטה, בהתאם לצריכה בפועל, תוך פרק זמן קצר מאוד וללא כל התחייבויות ארוכות טווח. לנוכח יתרון חשוב זה,   של ה"תשתית כשירות", נחסך מעסקים הצורך להתחייב, מראש, לתשתיות מקומיות, לפי צפי גדילה (שלא תמיד מתממש על פי התכנית) והם נהנים מגמישות תפעולית גבוהה, בהתאם להתקדמות בפועל ומחיסכון ניכר בהשקעות.

3. תשלום לפי צריכה – כנגזרת של יתרון הגמישות ולנוכח העובדה שברוב שירותי הענן מתאפשרת התקשרות על בסיס חודשי מתחדש, ניתן להתאים את ההוצאה לצריכה בפועל, עובדה שיש בה מהפיכה של ממש.

4. ביטול התלות במקום פיזי – מחשוב הענן מבטל, למעשה, את התלות של הארגון במיקום הפיזי של השרתים. במציאות בה כל משתמש יכול לגשת אל מאגרי המידע של החברה מכל מקום, יכול הארגון לחסוך במקום פיזי ובזמן הגישה אל מנגנוני החברה.

5. חדשנות טכנולוגית – באמצעות טכנולוגיות הענן, משיג הארגון נגישות לגרסאות החדשות ביותר של שירותי התכנה והחומרה, שאותם הוא צורך.

6. אין צורך בידע מוקדם – מרבית האתגרים הטכנולוגיים, שבניהול שרתים ותכנות שירות מתקדמות, עוברת לספק שירותי הענן.

7. חיסכון בעלויות העסקה של צוות מקצועי – מאחר שהעסקת אנשי מקצוע, בתחום, נדרשת אך ורק כאשר קימות תשתיות פיזיות, שדורשות תחזוקה שוטפת, יכולים ארגונים גדולים ובינוניים לחסוך את עלויות ההעסקה הקבועה של אנשי "יחידת המחשב" בארגון.

8. מחשוב ענן ירוק – מחשוב ענן מתבסס, בדרך כלל, על טכנולוגיות ירוקות השמות דגש על צריכה נמוכה של אנרגיה ועל ידי כך הגברת הידידותיות לסביבה.

 חסרונות

1. תלות גבוהה בשירותי הענן – המשתמש הופך תלוי לחלוטין בשירותי הענן ובאינטרנט. במקרה של תקלה בשרתים של ספק השירותים או השבתה זמנית של קו האינטרנט, הארגון משותק, מאחר שאין לו כל גישה לאחד הנכסים החשובים ביותר שלו –המידע הארגוני.

2. המידע של החברה אינו ברשותה יותר – אין גיבוי לגיבוי ולפיכך, במקרי קיצון בהם ספק שירותי הענן מפסיק לפעול או פושט רגל, לחברה אין יותר גישה למאגרי המידע שלה.

3. אבטחת מידע – ריכוזיות המידע וזמינותו ברשת הופכות אותו לנגיש יותר להאקרים. בתוך כלל זה, מידע סודי או רגיש הופך חשוף יותר לגורמים זרים וזאת על אף רמות אבטחת המידע הגבוהות, שבהם נוקטים ואליהם מחויבים ספקי שירות הענן.

4. חשיפה ל"מגה" נזקים – נזק שנגרם בחוות השרתים כתוצאה מווירוס או כשל של חומרה הוא בדרך כלל חמור וקולוסלי יותר מאשר אם רק יחידת קצה אחת נפגעת. תיקונו של נזק מערכתי כזה עלול לקחת זמן רב ולגרום לחברה הפסדים.

 
לסיכום, טכנולוגיות הענן חוללו מהפכה שהשלכותיה הינן הרבה מעבר לעולם המחשוב עצמו ואשר נמצאת כמשפיעה, באופן ישיר, על היכולת של עסקים רבים לצמוח ללא השקעות גדולות ולהתמודד עם שינויים בביקוש, בתנאי תחרות של שווקים דינמיים.